אחיותיי הממשמשות, בואו אגלה לכן סוד…
אני רואה אתכן בפקק מתעסקות עם הראי והפינצטה,
באספות הורים, בגינה, במסעדה…
ולפעמים אתן משתמשות בציפורניים למשוך איזו סוררת בסנטר.
אתן ממשמשות ונוגעות, והתנועה הזו של ליטוף הסנטר, שהופכת להיות בלתי רצונית ורפלקסיבית
מסגירה אתכן יותר מהשיערות (שתכלס, אף אחד לא רואה אותן, אבל אתן בטוחות שכל העולם כן).
הגיע הזמן להוציא אתכן מהארון.
לרוב הנשים מגיל מסוים מתחילות לצמוח שיערות בסנטר (אצלי הן החלו בגיל 20), בהתחלה הן פלומתיות
אבל כשהן מתגלות מתחילה מלחמת חורמה שסופה ידוע – כל מריטה מחזקת את השיערה. 
שיערות צומחות אצל נשים בהרבה מקומות, דעתי האישית היא שלא צריך להילחם בהכל
אבל דעתי האישית לא חשובה כרגע, אלא אתן, ועם מה אתן מוכנות לחיות
(עזבו כרגע תכתיבים חברתיים והתניות)
אפילציה קיימת כבר 150 שנה, ויש לה יחסי ציבור גרועים מאוד, אני רואה את זה בשיח ברשתות
ואני נורא רוצה להפריך ולפזר את העשן סביבה, גם לי היו ערימות של שיער על הסנטר והלחיים
וניהלתי את חיי לפי הטיים ליין של המריטות, היתה לי פינצטה בכל תיק, באוטו וליד המחשב
ואם היה לי ארוע או טיול, הייתי מחשבת מתי למרוט כדי שלא יבצבצו לי שם.
כשבן הזוג שלי היה מעביר לי יד על הפנים הייתי חרדה שמא ירגיש באיזה זיף
אתן מתארות לעצמכן כמה זה מעייף?!
והיום אני משוחררת מזה ברמה כזאת שאני לא מסוגלת לזכור כמה שיער היה לי
מרוב בושה, לא צילמתי ולא תיעדתי.
שנה מהיום כל זה יהיה מאחורייך – לא שווה?!